<h1>אבודרהם ספירת העומר</h1>
<h2>דף טז.</h2>
והטעם שציוה הקדוש ברוך הוא לספור את העומר, מפני שכל אחד מישראל היה עסוק בקציר שלו, והיו מפוזרים כל אחד בגרנו, וציוה למנות, כדי שלא ישכחו זמן עליתם לרגל. טעם אחר במדרש. משל לאחד שהיה חבוש בבית האסורים, וצעק למלך להתירו וקבע לו המלך זמן להתירו, ולתת לו בתו, והיה מונה והולך עד בא הזמן, כך עשו ישראל בצאתם ממצרים. ויש אומרים טעם אחר, מפני שעולם בצער מפסח עד שבועות, על התבואות ועל האילנות כדאיתא פרק קמא דראש השנה (ט"ז ע"א) תניא, אמר רבי יהודה, מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח, מפני שהפסח זמן תבואה הוא, אמר הקדוש ברוך הוא הקריבו לפני עומר בפסח, כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות. ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת, מפני שעצרת זמן פירות אילן הוא. אמר הקדוש ברוך הוא, הקריבו לפני שתי הלחם בעצרת, כדי שיתברכו לכם פירות אילן. ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג, מפני שחג זמן גשמי שנה הוא. אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפני מים בחג, כדי שיתברכו לכם גשמי שנה וכו'. ולפיכך צוה הקדוש ברוך הוא לספור ימים אלו, כדי שנזכור צער העולם, ולשוב לו בלבב שלם, ולהתחנן לפניו לרחם עלינו, ועל הבריות ועל הארץ, שיהיו התבואות כתיקונן, שהם סיבת חיינו, שאם אין קמח אין תורה. וזה שאומר הכתוב (ירמיה ה', כ"ד) לא אמרו בלבבם נירא נא את ה' אלהינו הנותן גשם יורה ומלקוש בעתו שבועות חוקות קציר ישמור לנו, אלו שבעה שבועות שבין פסח לעצרת. ויש מקשים על הא דאמרינן הביאו לפני שתי הלחם בעצרת, כדי שיתברכו לכם פירות שבאילן, שכל אותן האחרים הוא הקרבן ממין המתברך, אבל שתי הלחם אינם ממין אילן. ומתרצים דאתיא כמאן דאמר (ברכות מ' ע"א) חיטה מין אילן הוא. ואתיא נמי כמאן דאמר (שם) עץ שאכל ממנו אדם הראשון חיטה היתה. ויש מתרצים תירוץ אחר, כי שתי הלחם הם ביכורים, שעל שמם נקרא עצרת יום הביכורים, ואמר הקדוש ברוך הוא, הביאו לפני שתי הלחם הזה, המין המובחר והטוב מכל מיני הצמחים לצורך חיי האדם, כדי שיתברכו לכם שאר כל מיני האילן שתביאו מהם ביכורים, ועתה בעונותינו שנתבטלה הבאת העומר אין הספירה מן התורה, אלא מדרבנן, זכר למקדש ואם נסתפק לו אם מנה או לא מנה חוזר ומונה בלא ברכה.
